החגים בפתח וזה אומר הרבה מאד אוכל בחודש הקרוב.
בעידן השפע הרבה מההתכוונות שלנו היא על תענוגות מהחיים ואוכל הוא ללא ספק מקור גדול לתענוגות החיים.
אבל אוכל הוא לא רק מקור להנאה – הוא גם צורך קיומי. אנחנו בנויים מהאוכל שאנחנו אוכלים – "ליטרלי" (כמו שהבת שלי אומרת).
בשביל הצורך הקיומי לכל אחד מן הסתם צרכים שונים והם לרוב לא ממש נפגשים על שולחן החג 😊
אבל חוץ ממה שנכנס לגוף, יש עוד שלב במעבר מאוכל לחומר גלם בגוף – מערכת העיכול.
התפקוד של מערכת העיכול משפיע לא פחות ולעיתים אף יותר על הספיגה של כל מה שאנחנו צריכים מתוך האוכל.
מערכת העיכול מושפעת מהרבה דברים, אחד מהם זו הנשימה.
ואני לא מתכוון לכך שכל תא ותא בגוף חייב חמצן כדי לתפקד ולכן גם מערכת העיכול מושפעת מהנשימה. אלא להשפעה יותר מכנית של הנשימה על מערכת העיכול.
אפשר לחשוב על הטורסו שלנו כמו על מיכל שמחולק לשניים: בחלק העליון הריאות ובחלק התחתון חלל הבטן, כשמה שמפריד בניהם זו הסרעפת.
הסרעפת נחשבת לשריר הנשימה העיקרי והיא מוזכרת כמעט אך ורק בהקשר של נשימה. אבל כשהסרעפת זזה גם חלל הבטן זז וכשחלל הבטן זז, מערכת העיכול זזה.
מה שמערכת העיכול צריכה בשביל לעשות את עבודתה זו תנועה.
למערכת העיכול יש שרירים שמזיזים אותה בלי קשר לסרעפת.
אבל התנועה של הסרעפת מאד מקילה על מערכת העיכול.
לכן נשימה סרעפתית היא טובה מאד לעיכול (ולא רק לעיכול אבל על זה אכתוב בהזדמנות אחרת).
למערכת הנשימה יש הרבה שרירים.
כשאנו נושמים אנו לא תמיד משתמשים בסרעפת.
אנחנו יכולים גם לנשום לחזה בלי כמעט להשתמש בסרעפת אבל אז אנחנו נקשה על העיכול.
לעומת זאת אם ננשום בעזרת הסרעפת, מערכת העיכול ולמעשה כל האיברים הפנימיים יקבלו מסאג' חינם. זה מוריד עומס מהעבודה של מערכת העיכול ומקל על כל מערכות הגוף.
יש יתרונות רבים אחרים לנשימה סרעפתית, אחד מהם גם קשור לעיכול והוא שנשימה סרעפתית לרוב מרגיעה. וכשאנו רגועים מערכת העיכול מתפקדת טוב יותר.
אז מה היא נשימה סרעפתית?
בנשימה סרעפתית הסרעפת והצלעות התחתונות זזות.
כדי להרגיש מה היא נשימה סרעפתית נסו לשבת בתנוחה נוחה וזקופה, כך שאין לחץ על הבטן.
יש להניח את שורש כף היד על צידי הבטן כך שאצבעות הידיים נוגעות באצבעות של היד השנייה. האגודלים יכולים לנוח על הצלעות הקדמיות התחתונות.
אם תרגישו תנועה בידיים כך שבשאיפה הבטן קצת מתרחבת אל הידיים ובנשיפה הבטן מעט שוקעת אל הגב, זו היא נשימה סרעפתית.
אם אין כמעט תנועה בבטן ורוב התנועה בבית החזה, זו היא נשימה חזית.
לרוב גם אם בהתחלה אין תנועה בידיים, עם קצת התכוונות משחק וזמן - זה קורה.
אם אתם קוראים חרוצים שמאד אוהבים להצליח, הקפידו לא להגזים בתנועה של הבטן. היו לי מספר תלמידים שהיו "טובים מידי" ושממש יצרו "בטן הריון" בנשימה. לא לזה הכוונה, הנשימה צריכה להיות נעימה.
את התרגיל הזה אפשר לעשות בישיבה מידי פעם במהלך היום. התרגיל הזה גם מרגיע את מערכת העצבים וגם משפר את העיכול.
מאחל לכולנו שנה טובה,
שנה של בריאות
שנה של איזון בין מה שנכנס למה שיוצא
מהגוף
מהראש
ומהלב